ילדים חברותיים בגן אתר לגננות

כשחיפשתי לפני  שנה מונח שיגדיר במדויק את המטרות שלי בעבודה עם גננות בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך, המונח היחיד שהרגשתי איתו בנוח היה: "להיות גננת חברתית".

אני חושבת שהוא פשוט ולעניין.

אבל ברור לי שמונח פשוט אינו מגדיר בהכרח משימה פשוטה או קלה. "להיות גננת חברתית" דורש מאיתנו בראש וראשונה לעשות שינוי בתפיסת העולם שלנו. ואחד הצעדים הראשונים בתהליך זה הוא לבחון  חברות ותרבויות שונות דרך ההבנה של ההבדל בין קולקטיביזם לבין אינדיבידואליזם.

לאחרונה, קיבלתי קישור (ותודה לעמי סלנט ממכון מופ"ת) למאמר שמעלה שאלות מהותיות בדיוק בנושא זה ומזמין אותנו לבדוק מחדש את התפיסות שלנו:

 האומנם חברות שבטיות מסורתיות מלוכדות יותר מחברות עירוניות מודרניות? למה יש בתוכנו מנגנון ביולוגי שדוחף אותנו לשתף פעולה? ומה לוחץ יותר מבית משותף ישראלי? שיחה עם האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ  

"בשנים האחרונות מדברים הרבה על בדידות ועל ניכור עירוני, על מציאות צרכנית קרה ועל היחלשות הדבק החברתי המלכד, התרופפות התא המשפחתי, התפרקות הקיבוצים ותחושת ה"ביחד" שנעלמת מהעולם הזה. יותר ויותר אנשים קמים ועושים שינוי בחיים לטובת קיום קהילתי חמים יותר…"   

  קישור למאמר בעיתון "מסע אחר"  

אני מקוה שתפיקו תועלת מקריאת המאמר ואני מבטיחה שהפעם אענה בתוך האתר על תגובות הקוראים/ות.  קריאה מהנה. 

וכרגיל, אתן מוזמנות להרשם למסרים החברתיים כאן באתר ילדטוב.קום

ולהעביר לחברות מייל זה כדי שגם הן תוכלנה להרשם

פורסם בתאריך יום שישי, 20 באוגוסט, 2010 בשעה 9:10 am בקטגוריות ילדים. ניתן לעקוב אחר תגובות לפוסט באמצעות RSS 2.0. ניתן להשאיר תגובה, או לשלוח טראקבק מהאתר שלך.

2 תגובות על ”בעקבות היחד האנושי – האם קולקטיביזם הוא כזה רעיון מוצלח?“

1. חגית נהיר-ירון כתב:
   22 באוגוסט, 2010 בשעה 5:16 am

   מאמר מעניין מאד- מחדד את הסוגייה ועבורי מציג אותה באור חדש

2. עדה בקר כתב:
   22 באוגוסט, 2010 בשעה 2:07 pm

   שלום חגית ותודה על התגובה. האם תוכלי לפרט יותר. עדה

הוספת תגובה