למה לקרוא לאתר חדש "ילד טוב"?
www.yeledtov.com
"ילד טוב???" שואל אותי כל מי ששומע שזה השם שבחרתי לאתר החדש שלי לגננות, שעוסק בעולמם החברתי של ילדים בגיל הרך. מאיפוא לקחת את הרעיון לשם כזה?
למה לדעתכם השם הזה מפתיע כל כך? האם השואלים מתכוונים שבימינו "ילד טוב" זה בטח איזה חנון, אחד שלא יודע להחזיר כשמרביצים לו, שתמיד סוחבים לו את הצעצוע או דוחפים אותו מהנדנדה.
האם זו גם ההגדרה שלכם ל"ילד טוב"?
אני רוצה להציג בפניכם את ההגדרה שלי ל"ילד טוב" והיא, כצפוי, שונה לגמרי.
כשחשבתי על שם לאתר ייחסתי לכך חשיבות רבה, כי כל תחום בחיינו קשור לאופן שבו אנחנו משתמשים במושגים. המושגים שלנו קובעים את הדרך בה אנחנו חושבים על דברים ואת המסרים שאנחנו מעבירים לילדינו.
אז כן, אני רוצה שנגדל ילדים טובים. ומה זה ילד טוב בעיני? ( ושימו לב, ירדו המרכאות)
ילד טוב הוא ילד
• בעל בטחון עצמי
• בעל יכולת להביע את עצמו
• בטוח ביכולותיו ובתבונתו
• יודע מה הוא רוצה
• מה הצרכים שלו והרגשות שלו
ויחד עם זאת,
• הוא ער לחברה שסביבו
• בעל יכולת להיות אמפטי לילדים אחרים
• יודע להתחשב בילדים אחרים ובאנשים אחרים
• אינו זקוק לתוקפנות כדי להשיג את מטרותיו
• יודע שקשר יעיל ומקדם עם עמיתים הוא מרכיב חשוב שקובע את היכולת שלו להיות חבר טוב, שותף טוב לחיים
כל מי שצופה בקבוצות של ילדים בגנים רואה את הילדים הטובים האלה, וחלקם הגדול הופכים למנהיגים: הם פעילים, יש להם רעיונות מעניינים לפעילויות משותפות, הם יצירתיים, הם במצב רוח טוב, יש להם שפה עשירה והם מביעים את עצמם בקלות.
גם בעולם המבוגרים, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים בחשבון גם את האחר, מבינים שלא כולנו דומים, שכולנו זקוקים לאהבה וחמלה – ורוב הפעמים אנחנו רווים נחת מעצמנו- יודעים שעשינו את הדבר הנכון, שטוב שלא נכנסנו לאיזה עימות מיותר. כי בסיומו של העימות כשנדמה לנו שאחד "הפסיד" והשני "ניצח" , אם נסתכל באמת על התוצאה נבין שיש פה בעצם שני מפסידים. באינטראקציות בין אנשים יש רק שתי אפשרויות– או שני מפסידים או שני מנצחים.
כן אז כאלה ילדים כדאי לגדל- ילדים טובים!
ואם זו תהיה המטרה שלנו וכגננות נרצה ליצור בגן אוירה של חברותא של תמיכה הדדית, של יחסי חברות, של משחק מעניין ומתגמל, שלא כל היום נצטרך לטפל באירועי תוקפנות, נוכל ליצור מצבים שבהם יש רק מנצחים.
באתר החדש הזה, המיועד לגננות ולכל מי שעובד עם ילדים צעירים עד כניסתם לבית הספר אני מתכוונת לעשות שלושה דברים:
ראשית, לשתף אתכן בכל הידע הרב, הקיים בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך ושלא הצלחתי להכניס אותו לספר שלי (שגם כך עבר את רף 500 העמודים). הכנסו למדור המאמרים כאן באתר ובו תמצאו מקבץ של מאמרים העוסקים בתחום החברתי.
שנית, לשתף אתכן בחשיבה משותפת בתחום החברתי. לשמוע את דעתכן, להתווכח, לשוחח, ולראות מה אתן חושבות איך אתן פועלות, מה הערכים שמנווטים את העבודה היומיומית שלכן? בסיום כל פוסט באתר יש מערכת לכתיבת תגובות, אל תהססו.
ושלישית, להציע לכן כלים שיעזרו לכן לקדם את הנושא החברתי. בימים הקרובים אזמין אתכן להרשם לקבלת 9 טיפים. תודה ולהתראות, עדה
תגיות: אמפטיה, בטחון עצמי, גננות, הורים, התפתחות חברתית, חברות, ילדים, מיומנויות חברתיות, משחק, תוקפנות, תצפיות
23 במאי, 2010 בשעה 8:03 am
השאלה היא האם ילד שיש לו קשיים שונים: בביטחון העצמי, בביטוי עצמי, ביכולתו לדעת ולהביע את עצמו רצונותיו וכו. האם כל אלה הופכים אותו להשקפתך לילד רע?
23 במאי, 2010 בשעה 8:41 am
שאלותי לבקשתך:
1.כיצד לעזור לילד לבטא רצונות/בקשות/רגשות.
2. ללמוד גם לומר "לא" -לא לרצות ילדים אחרים.
3. כיצד ליזום משחק/לנהל/ליצור סוציודרמטי.
4.איך להצטרף לקבוצה שכבר משחקת.
5.הפעלות בחצר.
6.איך להעסיק את עצמי. ללמוד לשחק גם לבד.
7.ניהול כעסים. ילד נוטה לבטא כאס דרך מכה ולא דרך הפה.
8.איך לשתף הורים? אולי הקמת סדנאות בנושא
23 במאי, 2010 בשעה 10:04 am
שאלות לבקשתך:
איך ממגרים הופעות ראשונות של אלימות וכוחנות אצל ילדים צעירים מאוד (שנתיים +-)
איך רותמים את ההורים לשיתוף פעולה בלי להכניס אותם למיגננות או תויות.
לגבי "ילד טוב". מה ההפך? ילד רע? יש דבר כזה ילד רע או נסיבות לא טובות ומודלים רעים? על איזה אחוז מהפרמטרים שלך ילד צריך לענות כדי לזכות בתואר "ילד טוב"?
23 במאי, 2010 בשעה 1:50 pm
אני סבתא ל- 6 נכדים בגילאים שבין 14 לשנה. אני עוקבת אחרי נכדי בתשומת לב רבה לאורך השנים, ומעורבת בפעילות הנוגעת בעיקר להתפתחותם "האינטלקטואלית" אם אפשר לקרוא לזה כך בגיל הזה.
אני רוצה להוסיף שאלות שכבר אולי נשאלו אך מטרידות אותי תמיד כשאני רואה את נכדי כמו:
כיצד לגרום לילד לשחק ולדעת גם להפסיד ולא לכעוס על כך?
מה עונים לילד שבגלל שהוא הבכור בין 4 ילדים (7.5, 5, ותאומים בני שנה) תמיד אומר : "אתם שוכחים שגם אני כאן" למרות שאני יודעת שזה מה שהוא מרגיש ואי אפשר להתווכח על רגשות שהוא חש – גם אם הם לא מוצדקים.
איך אפשר לשכנע ילדים שלא כל פעם שהם הולכים לאן שהוא גם חייבים לקנות מתנות… ?
אני עוקבת אחרי הנאמר באתר שלך ומשתמשת בעצותיך , וגם מעבירה אותם לביתי. ומודה לך מאד.
23 במאי, 2010 בשעה 6:17 pm
שלום עדה
שמחתי לשמוע ממך, אשמח לשתף בחוויותי.
קראתי את ספרך וכל העת חשבתי :"איך לא כתבו אותו עד היום?"
הייתי מורה לגיל הרך במשך 14 שנה והתקדמתי אחורה אל הגן… ואני מאושרת מהשינוי.
אני בעלת תואר שני בהנחיית קבוצות בשילוב אמנויות מאוני' לסלי, ובוגרת הקורס play therapy בבר אילן.
מטפלת בילדים באמצעות משחק, בקליניקה שהקמתי בביתי.
אשמח לשתף איתך פעולה , ולהשתתף בסדנה.
25 במאי, 2010 בשעה 7:40 pm
אני גננת בתחילת דרכי(עובדת כרגע בצהרון), אני מרגישה שסדנה כזו יכולה לעזור מאוד לנו הגננת ללמד את הילדים, וגם את עצמנו איך לפתור בעיות בגן בדרך של שיחה והבנה, ולא "ליפול" למלכודת "הילד הרע" כלומר לא להאשים את ה"ילד הבעייתי" בכל פעם, לא תמיד הוא אשם, ובעיקר כאשר בודקים לעומק את הריבים של הילדים מתקבלת לרוב תמונה אחרת ממה שראינו בהתחלה.
לפעמים "הילדים הטובים" משתמשים במעמד שלהם מול "הילדים הרעים", ומקניטים אותם ומובילים אותם להתנהגות שתגרור אחרי כעס ועונשים מצד הגננת.
כמו כן, אני רואה שהילדים מזהים את הילדים שמעירים להם וכועסים עליהם והם הפכים להיות השוטרים שלהם ומפעילים בכך יותר לחץ על הילדים. בעצם אני מרגישה שהעבודה האמיתית היא אנחנו הגננות, איך אנחנו מלמדות אותם לפתור בעיות, באיזה דרך אנחנו בוחרות להכניע את הילד או לפנות אל ההיגיון שלו. האם אנחנו בוחרות לבדוק לעומק או לכבות שרפות, ולצערי אני רואה פער (לפעמים גם בעצמי) בין האידיאל שלי, לבין היכולת שלי לייסם את זה בשטח.
אשמח להשתתף בסדנה כזאת, אני חושבת שזה מה שחסר בסמינר למורות וגננות. וכמובן אלך לקרוא את הספר שלך כדי להעמיק בנושא.
ניצן
31 במאי, 2010 בשעה 7:43 am
ביחס ל"מסר" של דירוג תחומי ההתפתחות:
בטח יש לך רציונאל. אבל לא ברור מה החשיבות של דירוג התחומים. ומה בדיוק הוא מבהיר.
בהתחלה חשבתי שאת רוצה פשוט לשפר את המודעות שלנו למה מניע אותנו ומה חשוב לנו בעבודה עם הילדים. אבל כשאת כותבת משפט כמו "אם התחום החברתי אינו מדורג ראשון, נסי לבחון מה עומד מאחורי בחירה זו." זה מחדד שאת רוצה להגיד משהו אבל לא אומרת בצורה ישירה.
31 במאי, 2010 בשעה 7:58 am
עדה יקרה,
ברכות על האתר
בניגוד למה שכתבת, כשראיתי את שם האתר ישר עלה לי חיוך ובעיני זה שם נהדר, אופטימי, חיובי..בקיצור- מצוין.
בהצלחה רבה
עוקבת אחיך מרות שאני לא גננת, אלא "רק" אמא לשני ילדים טובים,
לימיצ
31 במאי, 2010 בשעה 8:39 am
עדה שלום,
אני עו"ס ילדים קליני,מרצה מדריך ומרכז בקורסי מטפלות ומנהלות מעון 0-3 בתמ"ת ובמכללות.
המושג "ילד טוב" בעני הוא אמביוולנטי.מצד אחד "ילד טוב" זה חיובימכל הבחינות,אך מצד שני אם יש "ילדים טובים"יגידו שיש גם "ילד רע" וכידוע אין "ילד רע".לכן יש לי ספקות לגבי השם.
בברכה גרי
31 במאי, 2010 בשעה 9:08 am
עדה עוקבת אחרייך זמן מה ולוקחת איתי תובנות .
אבל עם יותר לי הפעם השם מפריע לי . צודקת שילד שטוב לו הוא עם בטחון עצמי וכל השאר ,אני הייתי ילדה לא אהובה וגדלתי להיות נערה ומבוגרת ללא כל הדברים שציינת האם אני רעה או שלא היה לי טוב .
ביום אני לומדת בעזרת מטפלת להבין שאני לא הייתי רעה אלה הייתי ילדה טובה שלא היה לה טוב .
אין ילד רע יש ילד שרע לו ואין ילד טוב יש ילד שטוב לו
31 במאי, 2010 בשעה 11:20 am
ברכות על האתר החדש. המטרות ששמת לנגד עיניך מעוררות הערכה והלוואי ויכולנו לפעול להגשמת המטרות כולן… אך עדיין כמחנכת וכאם מפריעה לי ההגדרה "ילד טוב" כי בכל כיתה וגן ואצלי גם בבית… יש ילדים עם בעיות שונות שאת המטרות הנשגבות שלך לא יוכלו להשיג… כמו למשל ילדי ADHD שלא יוכלו לעולם להיות "ילדים טובים" להגדרתך… כן יש להם ויהיה להם קושי תמיד… ילדים כאלה הם עדיין ילדים טובים בעיניי, למרות מגרעותיהם… בהצלחה…
31 במאי, 2010 בשעה 1:11 pm
היי עדה, ברכות על האתר החדש,
אני לומדת בסמינר הקיבוצים ושנה הבאה בסטאג'.
לדעתי-
יותר נכון לקרוא לאתר "ילד טוב לו"-
yeledtovlo
קרן
31 במאי, 2010 בשעה 1:47 pm
ילד טוב? למי הוא טוב? לעצמו לאחרים?
ילד טוב כלפי ההורים אך לא טוב עם עצמו? או הפוך.
האם ילד טוב בגיל הגן אכן יהיה ילד טוב לכשיגדל?
אני אגב לעולם לא אומר "את ילדה טוב" אומר המעשה שעשית____ הוא מעשה טוב.
ועוד – האם מכה קטנה לחברה \אח הופכת אותו לילד רע?
31 במאי, 2010 בשעה 2:45 pm
גם בלי להתעמק בתוכן- השם מעורר אצלי אנטגוניזם. חלק משמעותי מהלקסיכון שלנו בנוי כ"קוטב חיובי" ו"קוטב שלילי". אם יש "ילד טוב" – מיד קופץ למודעות הקוטב השלילי "ילד רע". האם אנחנו רוצים לתייג ככה ילדים?
אני לא.
ובלי קשר לשם, אני בטוחה שאתרם מהתכנים באתר – ותבורכי על העיסוק בנושא החשוב.
בברכה,
צוף
31 במאי, 2010 בשעה 3:24 pm
היי עדה,תודה על הכל.
אני עדיין מאמינה שאין ילד רע אלא ילד שרע לו~
ומקווה שכל הילדים בעולם יזכו לתמיכה ,עידוד
חיבוק ועירסול מהבית ומהסביבה הקרובה
שוב תודה וכל טוף!
בריג'י
31 במאי, 2010 בשעה 4:07 pm
מאד מאד קשה לי אם בחירת שם כזה לאתר, כי משתמע מכך שילד רע הוא: 1.בעל ביטחון עצמי נמוך 2. בעל קושי בהבעה עצמית 3. בעל דימוי עצמי נמוך שאינו בטוח ביכולותיו. 4. לא החלטי, מבולבל.5. בעל קושי חברתי. 6. תוקפני 7.קושי התנהגותי…
הפתעת אותי ולא לטובה, אין דבר כזה ילד טוב כמו שאין דבר כזה ילד רע. יש התנהגות טובה והתנהגות לא טובה או התנהגות רעה לצורך העניין. האם שם האתר הוא כדי לעורר פרובוקציה? אולי הצלחת. ילד טוב הוא לאו דווקא בעל ביטחון עצמי, גם להיטלר היה ביטחון עצמי. התנהגות טובה ומה שהופך ילדים לבני אדם טובים זו התנהגות חברית, התנהגות בעלת ערכים של כבוד לזולת. אין ספק שמקבץ התכונות שלך הן חיוביות אך זה לא קשור בעיני לכותרת שנתת. רכשתי את ספרך אך עדיין לא קראתי אותו. אין ספק שיש לתת את הדעת המון על הצד החברתי אך גם הצד המוטורי, הרגשי והקוגניטיבי חשוב, והכי חשוב לנסות למצוא את האיזון בין כל ארבעת הגלגלים הללו. זו לדעתי…בהצלחה בהמשך.
31 במאי, 2010 בשעה 5:44 pm
שלום עדה,
ה את עושה עבודה נהדרת ואני מאוד נהנית מהאתר שלך.
א אם בחרת לקרוא לאתרך "ילד טוב" סימן שהשם דיבר אלייך
והיות וזה האתר שלך הרי שבחרת נכון. כמובן שאצל אנשים אחרים זה מעורר אסוציאציות שונות משלך וזה לגטימי ואפשר להתפלסף על כך בלי סוף וזה בעצם לא ממש חשוב.
הנקודה החשובה היא העניין שודאי נמצא כולנו באתר .
31 במאי, 2010 בשעה 7:44 pm
יש ילדים עם בטחון עצמי
• בעלי יכולת להביע את עצמם
• בטוחים ביכולותיהם ובתבונתם
• יודעים מה הם רוצים
• מה הצרכים שלהם והרגשות שלהם
ו…..יש בהם רוע.
חיים עומר גם מדבר על כך שיש ילדים שנולדים רעים ולא בהכרח ילד רע הוא ילד שרע לו.
באוניברסיטת ייל עשו מחקר מעניין אפשר לראות את זה באתר של הניו יורק טיימס במדע, איך תינוקות בני 7 חודשים מבחינים בין טוב לרע ובוחרים בטוב. לא 100% אבל מעל 80% כלומר יש בערך (רק)20% (למזלנו)שמעדיפים את הרע.
לא הייתי משתמשת במושג ילד טוב באופן כללי לקבוצת תכונות. אני משתמשת בצמד המילים ילד טוב רק נקודתית, כי מה לעשות אף אחד אף פעם לא טוב או רע כל הזמן.
בשורות טובות וקיץ בריא.
31 במאי, 2010 בשעה 8:01 pm
עדה יקרה,
לא אהבתי את השם. כל הילדים טובים! ותפקידנו כמבוגרים/מחנכים ללמד אמפטיה, לעזור לילדים שמתקשים לבטא את עצמם ולתת להם את הכלים להחליף את האלימות במלל. קראתי את סיפרך ואני נעזרת בו בגן ולהתוות את הדרך לצוות המטפלות שלי. אני הייתי קוראת לאתר "חברים" .
31 במאי, 2010 בשעה 8:08 pm
קראתי את הספר בשקיקה, אבל בכל פעם אני חוזרת אליו ומגלה נושאים שאפשר להעמיק איתם (כגננת, וכסטודנטית). במהלך השנים בהן אני אמא וגננת מעולם לא השתמשתי במונח "ילד טוב" (כדי להחמיא לילד או כדי לחזק את התנהגותו). אינני יודעת מה מגדיר "ילד טוב". אני לא בטוחה שאני רוצה שהילדים סביבי יהיו "ילדים טובים". אולי כי המונח הזה מתקשר אצלי לצייתנות, לוותרנות, לנשיאת חן בעיני מישהו אחר. ואני דווקא אוהבת שילדים הם עצמם, אמיתיים, מביעים באופן ישיר ולא תמיד כמו שאנחנו מצפים מהם. בכל מקרה אין לי ספק שההגדרות שמוצגות כאן, כוונותיהן טובות וזה מה שחשוב בעיני בעבודה שלנו עם הילדים.
כל הכבוד לך עדה (אינני מכירה אותך באופן אישי, אבל אני מברכת על היוזמות הרבות שלה בשנים האחרונות – ובהם גם האתר לגיל הרך. היוזמות האלה תרמו רבות להבנה ולפרקטיקה שלי בעבודה עם הילדים.
1 ביוני, 2010 בשעה 3:34 am
ראיתי מעלי הרבה התנגדויות לשם ' ילד טוב' ואכן הקונוטציה הראשונה לשם הוא – אם יש ילד טוב הרי שיש גם ילד רע. או שחור או לבן. מה קורה באמצע? במקום שבו לדעתי נמצאים רוב הילדים. אני לא מאמינה שיש מישהו מושלם, גם לא בקרב הילדים ולפיכך אף אחד מהילדים לא יכול לענות על ההגדרה שלך. אני רואה לנגד עיני ילד שהוא נבון, חכם, אמפטי ובעל רצון טוב אבל חסר כושר מנהיגות ולעומתו אני רואה את הילד הכריזמתטי, המנהיג שלא פעם נקלע לסיטואציות אלימות עם חבריו. שניהם ילדים, טובים או רעים זה ממש לא משנה לכל אחד מהם נקודות החוזק שלו אותם עלי לטפח ונקודות החולשה אותן עלי לחזק. אני מבינה את ההגדרה שלך שהיא שונה מטוב מוחלט כמו שאנחנו מכירים אותו או רע מוחלט אבל עדיין הטוב מוליד את הרע ואני לא חושבת שהאמירה הזו – ילד טוב או ילד רע מתאימה, אל פי הגדרתך, לעבודה עם ילדים.
1 ביוני, 2010 בשעה 8:52 am
ראשית ברכות על האתר ובהצלחה..
השם בהחלט מעורר תהיות תחילה חשבתי על כך שסוף סוף מישהוא מעז לקרוא לילד בשמו,הכן יש ילדים טובים נעימים לסביבתם וחיים בשלום עם עצמם,אך כשמעמיקים ובמיוחד לנוכח המאפינים שציינת ל"ילד טוב" אני חייבת להביע את הסתיגויותי
לי באופן אישי יש ילדה טובה העונה על אותם איפיונים שציינת,אפשר לומר ילדה איכותית הלוואי שכל בני דורה יהיו כמותה,מאידך לבני הפרעת קשב וריכוז עם כל מאפייני הלקות קושי בהבעה עצמית ,אמפולסיבי,קושי להביע עצמו,רצונותיו וצרכיו,אינו אמפטי בהכרח לסביבתו וכו..,אך ילדי+הפרעת קשב ילד מדהים,נוכחותו חיובית ואהוב על הבריות. אם כך מה ההגדרה לגביו??
1 ביוני, 2010 בשעה 2:42 pm
עדה שלום,
קודם כל הרבה ברכות לפתיחת האתר.
קראתי את התוגובות ואני מבינה ללב הכותבים שהמילה 'ילד טוב' מעוררת אי נוחות. אנו הגננות אכן רואות את הילדים בגן את הנוחים יותר, את הנוחים פחות, את הרגועים , את העצבנים, את הפשרנים וכו'…. כולנו רואות את השוני ומרביתינו גם מנסות למצוא את הנתיב הנכון ללבו של כל ילד ולהיות גמישות בהתאם לצרכי הילד.
וחזרה ל'ילד טוב' – שנים רבות שיננו לנו את המשפטים הידועים על הילד הטוב והרע ולכן קשה היום לחזור למושג אותו עקרנו מהשורש. אולי ניתן לשקול שוב את השם למרות הרציונל העומד מאחריו. רותי
1 ביוני, 2010 בשעה 6:39 pm
האם יש ילד שהוא רע?
איפה ההפרדה בין ילד טוב וההתנהגות שלו שיכולה ליהיות מגוונת, פרועה, שובבה, ללא מחשבה מתחשבת, מכבדת, וכד'?
3 ביוני, 2010 בשעה 5:30 am
ילד טוב הוא ילד שטוב לו כלומר ילד שחי בסביבה מתאימה ועונה על צרכיו ההתפתחותיים,ריגשיים,קוגניטיביים,פיזיים וחברתיים ,סביבה שמספקת לו מספיק גירויים והתנסויות להמשך התפתחות תקינה בכל המישורים ,עם התייחסות אינדיוידואלית ליחודיותו ויכולותיו השונים של כל ילד.
5 ביוני, 2010 בשעה 8:47 am
ה"מסר הטורדן,
מה יוביל בסולם ההתפתחויות בחשיבותו
כתבתי ומחקתי והרהרתי
הכל נראה לי בהתחלה כ"כ חשוב,איך אני יכולה לדרג את זה בכלל
ופתאם חשבתי על אינטראקציות בין ילדים.מהגיל הרך הדבר שמוביל אותם היא התפתחות חברתית
ילד בגן רב על "הרכוש (הכדור שלו-סיטואציה חברתית
כדי להבין סיטואציות חברתיות :למה הן קורות איך הם נגרמות,איך פותרים אותם הילד נזקק לדעתי להתפתחות רגשית הלימה
הוא לדוגמא יודע את חוקי הגן וניגש לגנן,לא משתמש באלימות
מה שמקל על ההתפתחות הרגשיתוהחברתית הם הגסטות שהילד עושה ויותר מאוחר השפה.המתגבשת ממילים למשפטים
התפתחות השפה מתקופת התינוקות והלאה
כדישהתקיימו: התפתחות רגשית,חברתית ושפתית התנאים המוקדמים הם התפתחות מוטורית סנסורית וקוגנטיבית ,לעניות דעתי,
תינוק בעל עיכוב התפתחותי שלו עיכוב ולא השיג את אבני הדרך במוטוריקה העדינה/הגסה יצטרך להשיג את האיחור (בזחילה,בהליכה…)
ליקוי סנסורי עלול להתפרש אצל גננת כלא נכון הוא הרביץ לילד אחר בו בזמן שסה"כ רצה ללטף את החבר.אז זה יוצר בעיות חברתיות
הערוץ הקוגנטיבי כמוובן חשוב אבל שמתי אותו אחרון במעלה כי אם משכילים למצוא את האיכויות ונקודות החוזק הרבות של הילד
אין לי ספק שיכולים לפתח גם את הצד הקוגנטיבי
5 ביוני, 2010 בשעה 11:09 am
שלום לך עדה, שלום לכל המתארחות כאן באתר,
ראשית, ברכותי על האתר החדש והרעיון העומד מאחוריו: ילד טוב = ילד חזק מנטלית, רוחנית, רגשית. הנני אשת חינוך ותיקה. בשנים האחרונות סוגרת לי מעגל כאשר בחרתי לעבוד עם ילדים גילאים צעירים ביותר. כמי שעשתה עבודה בכל קשת הגילאים, הנני מודעת לחשיבות הרבה של חיזוקם של ילדים עוד בגילאים צעירים ובבניית עוצמותיהם וההכרה בהן- כבר בגיל הרך.
בהיותי היום גם מאמנת אישית, הרי שנהיר לי עד כמה בכל אחד ואחד יש היכולת להתפתח לכל כוון שהוא בתנאי שיקבל את המצע הנכון להתפתחות ולמקום זה אני לוקחת את המושג החדש שלך עדה: ילד טוב.
אני רוצה להזמין את כלל הגננות\אמהות ומחנכים להשתמש במנדט שניתן לנו וליישם את הידע שלנו והמקום שלנו בעולמם של הילדים הצעירים כדי להביאם לגדילה וצמיחה ולאמון מלא ביכלותיהם. באהבה רבה- עפרה אזרן
10 ביוני, 2010 בשעה 5:12 pm
אני אמנם אינני גננת. אני פסיכולוגית חינוכית ואני עוסקת בתחום הגיל הרך ולכן פניתי לאתר שלך. אני מאד נהנית מהדברים המופיעים בו. כל המסרים שהועברו עד כה מצוינים. המסר האחרון כבר מתקרב ונוגע באספקטים אישיים אשר השפיעו ומשפיעים על הבחירה המקצועית, הזהות המקצועית והדימוי העצמי המקצועי של הגננת ושל כל אדם בכלל. הנקודות הללו, שאת נוגעת בהן במסר הנוכחי (מס. 3) ריגשו אותי מאד. אכן יש השלכות מן העבר ומהתפתחותנו על בחירת המקצוע שלנו. וכאנשים שעוסקים בחינוך, ובמיוחד גננות, עלינו להיות מודעים לכך. למעשה הגננות בעבודתן, מעצבות את הילדים ומשפיעות על התפתחותם. קובעות את אקלים הגן ומהוות דמות התקשרות משמעותית לילדים. חשוב שהחמרים הללו יגיעו לאנשי הפיקוח במשרד החינוך. אכן חשוב להפנות גננות לסדנאות בנושאים אלה. בהצלחה.
17 ביוני, 2010 בשעה 6:50 pm
"כלב טוב" מציית לבעליו. "ילד טוב" מאפשר להוריו להתגאות בו (לא תמיד מהסיבות הנכונות…), מרצה את הגננת ועוזר לסדר, "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" וחוסך מאיתנו את הטירחה שבהתמודדות עם התנהגות שלא נוחה לנו. "ילד טוב" הוא בד"כ ילד רגיל נבון, שלמד איזה סט של התנהגויות ישיג לו את האישור שלנו, והוא "משחק את המשחק" כדי להרוויח משהו שאין לו דרך אחרת לקבל.
ככל שהאתר יתמלא תכנים, אנשים יבררו יותר ולא יקראו כל מילה. הפוסט הזה אולי יוזנח ואיתו כוונתה של עדה בכנותה את האתר בשמו, ע"פ משמעות המושג "ילד טוב" עבורה, דרך זווית ראייתה הסובייקטיבית.
ישאר רק האתר, ושמו, המדגיש את הפן השיפוטי מאוד שיש בכל הנושא של פסיכולוגיה חברתית, או "חברתיות" בכלל…
אני באופן אישי חושבת שההתעסקות בשם קצת מיותרת.
יש כאן אתר שמכיל תכנים מסויימים. מי שיש לו פוטנציאל להיתרם מעבודתה המקודשת, האיכותית והנפלאה של הגב' עדה יוכל להגיע ולהיתרם. התמקדות בתכנים גורמת לי לחוש הערכה והכרת תודה, ודי לי בכך.
אולי רק נשאר לקוות שבשלב כלשהו תצא גם גירסה של הספר הנפלא, לקורא ספרים אלקטרוני, ותצטרף לחומרים האחרים בספריה הניידת שלי. אז בכלל יהיה מושלם.
שאו ברכה.
18 ביוני, 2010 בשעה 4:33 am
ברכות על אתר דינמי המעלה שאלות מהותיות ומנסה לענות בצורה יעילה וישימה
18 ביוני, 2010 בשעה 7:36 am
לעניין אותיות או מילים:
כמו במתמטיקה שהיא שפה לכשעצמה, יש חשיבות לאבני הבניה(ספרות-אותיות) כמו למספרים-למילים וצריך להתייחס במקביל. אין צורך ללמד אותיות בצורה מכנית-טכנית כמוגם בלימוד ספרות, ואפשר לעשות בצורה חוויתית
כמו שילוב שירים על אותיות או אסוציאציות על צורת האותית. יש מגנטים של מספרים / אותיות והילד בן 4-6
יכול להרכיב מילים מעולמו הקרוב: שמות בהתחלה ופעולות בהמשך כמו גם לבנות משפטים קצרים.
אני מכיר מקרוב פעילויות מסוג זה אצל נכדי בן הארבע וחצי שמבקש ביוזמתו לעשות פעילויות עם אותיות כמו גם עם ספרות.
19 ביוני, 2010 בשעה 9:30 pm
יש צורה ויש תוכן.
השם הוא הצורה, התוכן הוא החשוב.
יש ילד שטוב לו וילד שרע לו – עם אותם קריטריונים שמנית למהו 'ילד טוב'.
חשתי משו טיפה מתנשא באומרך – "אני רוצה להציג בפניכם את ההגדרה שלי ל"ילד טוב" והיא, כצפוי, שונה לגמרי" – במיוחד, שלש המלים האחרונות.
כמו כן אינך מתיחסת כאן לתגובות הקוראים, אתמהה, את מבקשת תגובות ואינך מתיחסת. (גם אם מתיחסת באופן אישי, כאן אפשר לפתח דיון).
אין ספק שאוצר מלים הוא בסיס איתן להמשך הצמיחה.
תודה רבה, יישר כח
מלכה- מטפלת במגע בתמיכה רגשית
malca_sh@walla.com
26 ביוני, 2010 בשעה 1:19 pm
הערכים שכתבתי הם:שוויון,כבוד,גבולות ומשמעת,מסורת,ופרטיות.
ערכים אלו לא הופיעו בדיוק ברשימה.המשכתי לקרוא השאלות טובות אבל לא יצאתי מהטיפ הזה עם הבנה חדשה או עם דרך יותר ברורה להמשך דרכי .היום אני מחפשת לחזק את עצמי בדרכנו הערכית מול ההורים שלא תמיד חולקים עמנו את אותם ערכים. הבעיה שלי היא שגם הסיעת בגן מאמינה בערכים שונים משלי.תודה
26 ביוני, 2010 בשעה 3:17 pm
בעני כל הילדים טובים, גם כאשר הם שובבים ועושים תעלולים. הם ילדים וזה בסדר. אנחנו מאידך חייבים לתת גבולות ברורים וללמדם על הסכנות שיש כתוצאה ממה שהם עושים וכל זאת ברוח טובה בהחלטיות. ושדר לילדם שתמיד נאהב אותם ושאיכפת לנו מהם, אבל יש חוקים חברתיים ועלנו לעמוד בהם. הייתי חושבת על שם אחר כי שם כזה מעורר בי מחשבות על "ילדים טובים", שקטים ולא סקרניים,לא פעילים. בברכה פנינה
30 ביוני, 2010 בשעה 5:02 pm
עדה שלום
שנים רבות אני מרגישה שאנחנו שכחנו דברים חשובים כל כך בחינוך של ילדנו ואת החזרת לי עטרה ליושנה. אני חושבת שילדים שיודעים לפתור בעיות חברתיות ,שיש להם כלים ליצור תקשורת בונה עם העולם, יגדלו להיות אזרחים טובים יותר ואנשים טובים יותר ,שרואים את הכלל ולא רק את הצרכים האישיים שלהם. שמחתי לקבל את המסרים ואני מתכוונת לשתף פעולה ולראות לאן זה יוביל אותי. תודה.
2 ביולי, 2010 בשעה 2:06 pm
עדה שלום קראתי את המאמר השלישי ואני חושבת שחיברות ילד ל אחרים לא נובע רק ממה שההורים עושים ומתנהגים, יש ילדים שקשה להם לוותר על משחקים או לא מוכנים להיתחלק במשחק,יש ילדים שהתקשורת השפתית לא כל כך ברורה ואז הם נוגעים בגוף החבר וזה מרגיז, לכן אני כגננת נמצאת בגן בכדי לעזור לאותו הילד, לתווך בינו לבין חבריו, ללמד את הילדים האחרים לקבל את חברם השונה מהם. זוהי עבודה יום יומית לא קלה שנעשת בהמון סבלנות ואהבה.גם להורים יש תפקיד חשוב, בבית ללמד את הילד שהוא לא תמיד מרכז הענינים, ללמד אותו לוותר או להיתחלק עם אחים וחברים,כדי שיהייה לו קל יותר , וכך ביחד נגיע למטרה.
10 ביולי, 2010 בשעה 5:31 am
כמה תגובות מאירות עיניים. הקונוטציה שלי הייתה ילד טוב ומיטיב. כי מהתבוננותי שלי, יש יותר סיכוי שילד שטוב לו ו"הולך לו",יעשה טוב לסביבה, לחברה. וילד שלא טוב לו, ייגרום, בתהליך שרשרת, עוגמת נפש דומה לסביבה. לדוגמא-ילד שלא מצליח לבנות משהו,האם יהרוס לאחרים? יחוש מצוקה, ויאמץ דרכים אחרות לבטא את התסכות והכעס? אולי יימצא משהו יחודי לו, שרק הוא טוב בו? האם זה יהיה משהו תורם או פוגע?
10 ביולי, 2010 בשעה 7:24 am
שלום עדה:
אני אמא לשתי בנות (3, 2) שתיהם הולכות כל יום למשפחתון אבל יש לי בעיה לעשות שיווי משקל בנייהם כי אני והבעל שלי עושים לקטנה בניהם חשבון ולא כועסים עליה אבל הגדולה כמעט היא אין לה חשבון בניננו וז מה אני יכולה לעשות כדי להיות faer עם שתיהם מבחינה:
חברתית , לתית בטחון עצמי להם, וכל דבר דרוש שיהיה לי שתי בנות טובות .
תודה לכה אם תחזור אלי אני לא רוצה להיות במצב שהבנות שלי שבעתיד לא יהיו קרובות כל אחת לשניה
13 ביולי, 2010 בשעה 12:50 pm
שלום ד"ר עדה בקר
יכתבת שאנחנו מייחסים חשיבות רבה, בתחומים שונים בחיינו לאופן שבו אנחנו משתמשים במושגים. "המושגים שלנו קובעים את הדרך בה אנחנו חושבים על דברים ואת המסרים שאנחנו מ מעבירים לילדינו".
א אם כך, אני רוצה להתייחס לשם בו בחרת עבור האתר שלך.
ההמושג טוב בחברה שלנו הוא מושג שיפוטי. הרי מעולם לא ננגיד לילד "היית ילד טוב" אלא נתייחס לדברים שהוא עשה ווזאת בכדי שלא לשפוט אותו.ובכלל,
אם יש טוב אזי יש גם רע ושני המושגים הללו הם ניגודיים וונמצאים בקצוות. האם יש ילדים רעים? כולנו יודעים שאין דדבר כזה ילד רע. אם כך שם האתר צורם בעיניי. כמובן שאחרי שקוראים את ההגדרה שלך לילד טוב, הדברים מתבהרים. כאני כגננת שואפת להצליח ולחנך ילדים "טובים" שכאלה, על פפי הגדרתך. אך מעולם לא אשתמש בביטוי "ילד טוב". לא ממול הילדים ולא מול ההורים.
4 באוגוסט, 2010 בשעה 11:52 am
ררציתי לשתף את העמיתות
בבמשך שנים יש לנו תוכנית במעונינו שהנקראת "ההתבוננות היא אומנות"
שבד בבד עם ההתבוננות אנו כותבים את הה"סיפור" ומצלמים ויש לנו "ספרים"
אאלו סיפורים של ועל הילדים והם מאד אוהבים ללשמוע אותם.
אנוסף לזה אנו עשינו קיר לסיפורי התבוננות ששם ההורים יכולים לקרוא על החכמות של יילדיהם.
ייש המון חומר בספר "THE ART OF AWARENESS
4 באוגוסט, 2010 בשעה 12:11 pm
רציתי לשתף את העמיתות
במשך שנים יש לנו תוכנית במעונינו הנקראת "ההתבוננות היא אומנות"
בד בבד עם ההתבוננות אנו כותבים את ה"סיפור" ומצלמים ויש לנו "ספרים"
אלו סיפורים של ועל הילדים והם מאד אוהבים ללשמוע אותם.
נוסף לזה אנו עשינו קיר לסיפורי התבוננות ששם ההורים יכולים לקרוא על החכמות של ילדיהם.
יש המון חומר בספר "THE ART OF AWARENESS
7 באוגוסט, 2010 בשעה 5:06 am
לדעתי,כל ילד הוא ילד טוב .
כל מבוגר יתן דעתו עד כמה הוא (המבוגר) נכון במענה שלו מול הילד
7 בספטמבר, 2010 בשעה 10:03 am
פשוט הכול מעבר למילים עדה אני מאד מתעשרת ומתרשמת מכבודך ואודה לך על הכול תעלי ותצלחי