מתי לאחרונה שלחת פתק כתוב להורי הילדים?

24 במאי, 2011

 

 

המהירות שבה חידושים נכנסים לחיינו היא מדהימה.  מי היה מאמין  שרובנו לא נוכל ללא האינטרנט? שהפייסבוק יהפוך תוך שנתיים למרכיב כה רב עוצמה באספקטים שונים של חיינו החברתיים? 

אנחנו ממשיכים כביכול להתנהל בדפוסים קודמים אך מסביב מתרחשת מהפכה שקטה.

 

בחודשים האחרונים הסכמתי להצעה של אתר חדש שעוסק בגני ילדים (*), לכתוב עבורם מידי פעם פוסטים לגננות.

ותוך כדי הכרות עם מה שהאתר מציע ומחשבה על המרכיבים האלה בחיי עלה במוחי זכרון רחוק ואני רוצה לשתף אותך בו.

לפני שנים, כשבני בן ה-3 היה חוזר מהגן, אחת השאלות הראשונות שהייתי ממהרת לשאול הייתה: "יש פתק"?

ועם הזמן זה כבר הפך לריטואל כשהיה מכריז בגאוה: אמא, יש פתק".

באותן שנים היו הילדים הולכים לגן  (עד הצהרים)עם תיק קטן, בדרך כלל רקום ובו ארוחת הבוקר.

כמה שעות השקעתי ברקימת שמו על התיק, ואם הייתי ממש משקיעה הייתי גם מצליחה לרקום פרח או שניים.

התיק המופלא אכסן בתוכו לעיתים קרובות פתק מהגננת, בכתב ידה: "מחר נמרוד יהיה אבא של שבת, אנא שלחו.."

 או "בעוד יומיים נחגוג יום הולדת ל… נא להביא…" או "בשבוע הבא נערוך את חגיגת הפורים.." המשך קריאה »

מתי נכון לשבת בשיכול רגליים?

1 בינואר, 2011

בשבוע שעבר קיימתי סדנה נוספת של  "להיות גננת חברתית".

אחד הדברים המהנים והמעשירים בסדנה כזו הם הסיפורים שמספרות הגננות על עבודתן בגן, בתחום החברתי.

ואני רוצה לשתף אותך בסיפור אחד קצר. ואשמח מאוד לשמוע את תגובתך. המשך קריאה »

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

27 בנובמבר, 2010

  התודעה שלנו היא מתעתעת. רואה דברים שמתאימים לנו ברגע מסוים, ולא רואה אותם כשאין לנו עניין בהם.

 זוכרת כשהיית בהריון, במיוחד הראשון, איך לפתע פתאום, כל הרחוב היה מלא בנשים הרות? איך כולן/ם סביבך דיברו על הריון וכולם עסקו בבדיקות הריון – כדאי או לא, ופתאום כולן ילדו ומדברות על תינוקות.

 גם אני כך. בעשור האחרון  כשתשומת ליבי ממוקדת בנושא היחסים החברתיים בגיל הרך כל מה שקורה סביבי מעלה בי הרהורים על התחום החברתי. המשך קריאה »

אילו מסרים חברתיים את מעבירה באסיפת ההורים הראשונה

22 באוגוסט, 2010

הנה המסר השביעי בסדרת המסרים החינמיים. אני מקווה שששת המסרים שקיבלת עד עתה, עוררו בך מחשבות, הסתכלויות וגם רגשות שונים.

במסר הקודם הצעתי לך לבנות חזון לגן חברתי. אני יודעת שכתיבת חזון אינה משימה קלה לביצוע. היא דורשת חשיבה

 אני מנויה על אתר השולח כל יום מסר אופטימי לחיים. אחד המסרים שקיבלתי לאחרונה אומר:

"חזון ללא פעולה הוא בקושי חלום. פעולה ללא חזון רק מעבירה את הזמן. חזון עם פעולה יכולים לשנות את העולם".

  המשך קריאה »

בעקבות היחד האנושי – האם קולקטיביזם הוא כזה רעיון מוצלח?

20 באוגוסט, 2010

כשחיפשתי לפני  שנה מונח שיגדיר במדויק את המטרות שלי בעבודה עם גננות בתחום ההתפתחות החברתית בגיל הרך, המונח היחיד שהרגשתי איתו בנוח היה: "להיות גננת חברתית".

אני חושבת שהוא פשוט ולעניין.

אבל ברור לי שמונח פשוט אינו מגדיר בהכרח משימה פשוטה או קלה. "להיות גננת חברתית" דורש מאיתנו בראש וראשונה לעשות שינוי בתפיסת העולם שלנו. ואחד הצעדים הראשונים בתהליך זה הוא לבחון  חברות ותרבויות שונות דרך ההבנה של ההבדל בין קולקטיביזם לבין אינדיבידואליזם.

לאחרונה, קיבלתי קישור (ותודה לעמי סלנט ממכון מופ"ת) למאמר שמעלה שאלות מהותיות בדיוק בנושא זה ומזמין אותנו לבדוק מחדש את התפיסות שלנו:

  

 האומנם חברות שבטיות מסורתיות מלוכדות יותר מחברות עירוניות מודרניות? למה יש בתוכנו מנגנון ביולוגי שדוחף אותנו לשתף פעולה? ומה לוחץ יותר מבית משותף ישראלי? שיחה עם האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ  

"בשנים האחרונות מדברים הרבה על בדידות ועל ניכור עירוני, על מציאות צרכנית קרה ועל היחלשות הדבק החברתי המלכד, התרופפות התא המשפחתי, התפרקות הקיבוצים ותחושת ה"ביחד" שנעלמת מהעולם הזה. יותר ויותר אנשים קמים ועושים שינוי בחיים לטובת קיום קהילתי חמים יותר…"   

 

  קישור למאמר בעיתון "מסע אחר"  

  

אני מקוה שתפיקו תועלת מקריאת המאמר ואני מבטיחה שהפעם אענה בתוך האתר על תגובות הקוראים/ות.  קריאה מהנה. 

     

וכרגיל, אתן מוזמנות להרשם למסרים החברתיים כאן באתר ילדטוב.קום

ולהעביר לחברות מייל זה כדי שגם הן תוכלנה להרשם

     

התפתחות חברתית: לקבל ולתת – כל כך קל וכל כך קשה

29 ביולי, 2010

האחיות בטיפות חלב בארץ נוהגות לערוך מבחן קצר לתינוקות החל  מגיל 10 חודשים.   המבחן קרוי "מבחן דנבר" והוא משמש כמבחן זיהוי של קשיים ראשוניים בגיל הרך. 

המבחן בוחן מה מסוגלים לעשות תינוק או תינוקת בגיל 10 ח' ואלה כמובן דברים פשוטים מאוד (וכמו שכולנו יודעים בגיל הרך הכל נראה פשוט והוא כל כך מורכב, עובד לפי לוח זמנים מתוכנת ומדהים). למשל לדפוק עם קוביה על השולחן, למחוא כפיים, ליצור קשר עין מחויך, להרים צימוק בתפיסת פינצטה  ולהשחיל אותו לתוך בקבוק עם פיה לא גדולה,שמחזיקה הבוחנת.

המשך קריאה »

ממתי לוטו הוא משחק חברתי?

9 ביולי, 2010

השבוע קיימתי את הסדנה הראשונה לגננות "להיות גננת חברתית" (קישור להרשמה לסדנה הבאה). במהלך הסדנה למדנו וצפינו במגוון גדול של התנהגויות חברתיות בין ילדים וביכולת של הגננת ליזום וללוות תהליכים חברתיים אלה.

אחת השאלות שעלתה לעיתים קרובות בסדנה היתה: "באילו כלים יכולה הגננת ליישם את כל הידע הרב הזה בחיי היום יום של הגן?" וראינו שכדי לעשות זאת יש צורך בשני מרכיבים שלצורך העניין אכנה אותם: "מרכיב גדול" ו-"מרכיב קטן"

המשך קריאה »

כמה אותיות מכירים ילדי גן?

13 ביוני, 2010

בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן.
כמה אנחנו משקיעות בהכרה, בכתיבה ובלימוד שמן של האותיות
והאמת, זו משימה מיותרת למדי לפני גיל 5 (גן חובה) וגם אז אין צורך להשקיע בה אנרגיה רבה מידי.

המשך קריאה »

למה לקרוא לאתר "ילד טוב"?

20 במאי, 2010

www.yeledtov.com

"ילד טוב???" שואל אותי כל מי ששומע שזה השם שבחרתי לאתר החדש שלי לגננות, שעוסק בעולמם החברתי של ילדים בגיל הרך. מאיפוא לקחת את הרעיון לשם כזה?
למה לדעתכם השם הזה מפתיע כל כך? האם השואלים מתכוונים שבימינו "ילד טוב" זה בטח איזה חנון, אחד שלא יודע להחזיר כשמרביצים לו, שתמיד סוחבים לו את הצעצוע או דוחפים אותו מהנדנדה.
האם זו גם ההגדרה שלכם ל"ילד טוב"?
אני רוצה להציג בפניכם את ההגדרה שלי ל"ילד טוב" והיא, כצפוי, שונה לגמרי.

המשך קריאה »