המהירות שבה חידושים נכנסים לחיינו היא מדהימה. מי היה מאמין שרובנו לא נוכל ללא האינטרנט? שהפייסבוק יהפוך תוך שנתיים למרכיב כה רב עוצמה באספקטים שונים של חיינו החברתיים?
אנחנו ממשיכים כביכול להתנהל בדפוסים קודמים אך מסביב מתרחשת מהפכה שקטה.
בחודשים האחרונים הסכמתי להצעה של אתר חדש שעוסק בגני ילדים (*), לכתוב עבורם מידי פעם פוסטים לגננות.
ותוך כדי הכרות עם מה שהאתר מציע ומחשבה על המרכיבים האלה בחיי עלה במוחי זכרון רחוק ואני רוצה לשתף אותך בו.
לפני שנים, כשבני בן ה-3 היה חוזר מהגן, אחת השאלות הראשונות שהייתי ממהרת לשאול הייתה: "יש פתק"?
ועם הזמן זה כבר הפך לריטואל כשהיה מכריז בגאוה: אמא, יש פתק".
באותן שנים היו הילדים הולכים לגן (עד הצהרים)עם תיק קטן, בדרך כלל רקום ובו ארוחת הבוקר.
כמה שעות השקעתי ברקימת שמו על התיק, ואם הייתי ממש משקיעה הייתי גם מצליחה לרקום פרח או שניים.
התיק המופלא אכסן בתוכו לעיתים קרובות פתק מהגננת, בכתב ידה: "מחר נמרוד יהיה אבא של שבת, אנא שלחו.."
או "בעוד יומיים נחגוג יום הולדת ל… נא להביא…" או "בשבוע הבא נערוך את חגיגת הפורים.." המשך קריאה »
בשבוע שעבר קיימתי סדנה נוספת של "להיות גננת חברתית".
אחד הדברים המהנים והמעשירים בסדנה כזו הם הסיפורים שמספרות הגננות על עבודתן בגן, בתחום החברתי.
ואני רוצה לשתף אותך בסיפור אחד קצר. ואשמח מאוד לשמוע את תגובתך. המשך קריאה »
התודעה שלנו היא מתעתעת. רואה דברים שמתאימים לנו ברגע מסוים, ולא רואה אותם כשאין לנו עניין בהם.
זוכרת כשהיית בהריון, במיוחד הראשון, איך לפתע פתאום, כל הרחוב היה מלא בנשים הרות? איך כולן/ם סביבך דיברו על הריון וכולם עסקו בבדיקות הריון – כדאי או לא, ופתאום כולן ילדו ומדברות על תינוקות.
גם אני כך. בעשור האחרון כשתשומת ליבי ממוקדת בנושא היחסים החברתיים בגיל הרך כל מה שקורה סביבי מעלה בי הרהורים על התחום החברתי. המשך קריאה »
האחיות בטיפות חלב בארץ נוהגות לערוך מבחן קצר לתינוקות החל מגיל 10 חודשים. המבחן קרוי "מבחן דנבר" והוא משמש כמבחן זיהוי של קשיים ראשוניים בגיל הרך.
המבחן בוחן מה מסוגלים לעשות תינוק או תינוקת בגיל 10 ח' ואלה כמובן דברים פשוטים מאוד (וכמו שכולנו יודעים בגיל הרך הכל נראה פשוט והוא כל כך מורכב, עובד לפי לוח זמנים מתוכנת ומדהים). למשל לדפוק עם קוביה על השולחן, למחוא כפיים, ליצור קשר עין מחויך, להרים צימוק בתפיסת פינצטה ולהשחיל אותו לתוך בקבוק עם פיה לא גדולה,שמחזיקה הבוחנת.
המשך קריאה »
השבוע קיימתי את הסדנה הראשונה לגננות "להיות גננת חברתית" (קישור להרשמה לסדנה הבאה). במהלך הסדנה למדנו וצפינו במגוון גדול של התנהגויות חברתיות בין ילדים וביכולת של הגננת ליזום וללוות תהליכים חברתיים אלה.
אחת השאלות שעלתה לעיתים קרובות בסדנה היתה: "באילו כלים יכולה הגננת ליישם את כל הידע הרב הזה בחיי היום יום של הגן?" וראינו שכדי לעשות זאת יש צורך בשני מרכיבים שלצורך העניין אכנה אותם: "מרכיב גדול" ו-"מרכיב קטן"
המשך קריאה »
בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן.
כמה אנחנו משקיעות בהכרה, בכתיבה ובלימוד שמן של האותיות
והאמת, זו משימה מיותרת למדי לפני גיל 5 (גן חובה) וגם אז אין צורך להשקיע בה אנרגיה רבה מידי.
המשך קריאה »
www.yeledtov.com
"ילד טוב???" שואל אותי כל מי ששומע שזה השם שבחרתי לאתר החדש שלי לגננות, שעוסק בעולמם החברתי של ילדים בגיל הרך. מאיפוא לקחת את הרעיון לשם כזה?
למה לדעתכם השם הזה מפתיע כל כך? האם השואלים מתכוונים שבימינו "ילד טוב" זה בטח איזה חנון, אחד שלא יודע להחזיר כשמרביצים לו, שתמיד סוחבים לו את הצעצוע או דוחפים אותו מהנדנדה.
האם זו גם ההגדרה שלכם ל"ילד טוב"?
אני רוצה להציג בפניכם את ההגדרה שלי ל"ילד טוב" והיא, כצפוי, שונה לגמרי.
המשך קריאה »
